10.8

דיר סאמת

אין ספק שהיה לנו יום שיזכר כיום השמח ביותר בתולדות ימי הים . עד הרגע עדין לא משה השמחה והחיוך שמלא את היום הזה עד גדותיו. זה התחיל ב3 עלמות חן שעלו לפתע מן החול, כמו שלוש הפרימוורות של בוטיצ'לי, ולא חדלו מלשכלל ולהפוך כל רגע לחד פעמי. החיים לידן נראו לפתע כל כך מפתים ומדהימים והעולם רקד איתן ובהשראתן כאילו אין מחר. ככה נראית מהפכה שיש בה מונות ונטעות ות'אורה! היום הזה המשיך לכל אורכו עם גילויים ויכולות נשיים ונשיות ולא נשאר לנו אלא לשאוף לכך שאת המלחמה הבאה ינצח הריקוד. בין שיר לריקוד שמענו גם סיפורים על דיכוי נשים אך הם טבעו ברקוד הבא…

נשמע הזוי אבל מי שהיה שם וראה לא ישכח. 

אז נרגיע רגע ונחזור להתחלה, היינו מעגל גדול ומקסים של מתנדבות ואלון של ימי חמישי שמתמיד ומגיע ומשתלב בתוך המהומה הזאת בלי עכבות וזה כיף, וגדי שמסתכל עלינו מהמצלמה ולפעמים מסביר לנו את חוקי המשחק, ואחרי שהכל היה מונח במקומו התחילה החגיגה. משום מקום, קולות שירה, ריקוד במים בעמידה, בישיבה. ניסינו למצוא את שריר הכתפיים הזה שלא יודע שהוא קיים אצלנו בגוף ולעשות את המבט הסקסי הזה ולהבין שצריך להוולד ככה או לעבור הכשרה מפרכת כדי להגיע למשהו. אנחנו באמת מגוחכות לידן אמרנו לעצמנו…

איכשלאיהיה, היה כיף גדול לאפשר לקבוצה הזו להינות איתנו. הייתן מתנדבות מקסימות, מזדהות, עוזרות, מבינות עניין ואנו מקוות שנהנתן כמונו. תודה לכן על הכל.

 

 

​                                                                                                                  הים לכולם – البحر الجميع

 

ביום חמישי בבוקר יצאתי להרפתקה ללא  שום הערכות מוקדמת או הבנה לקראת מה אני הולכת וכיצד עלי לפעול. הלכתי להכיר אנשים ולשמח ילדים.  הגענו לים, לאט  החלו הנשים להתקבץ, מהן פועלות שנים בפרויקט ומהן כמוני הגיעו בפעם הראשונה. כעבור שעה הגיעה הקבוצה. נשים עליזות וילדים צוהלים, מהם שניים תלויים על אימותיהם והשאר מתרוצצים מסביב. מאוד מהר התארגנו על גלגלי הים ושעטו קדימה. לקח להם רגע להבין את החוקים הפיזיקאליים הפועלים במים ולייצב עצמם כך שיוכלו להתפנות וליהנות. הנוכחות הצמודה והמרגיעה  של הצוות וה"שמייח" שעשתה קבוצת בנות צעירות ערביות מקסימות שהגיעו במשך היום, גרמו לכולנו הנאה גדולה. בין אבטיח לארטיק, נוצרו שיחות קצרות ודיבור שכולו טוב – רצון טוב, חיבה והכרת תודה.  בצהרים נסענו לארוחת הצהרים ביפו שלאחריה התקיימה פעילות יצירה מודרכת. הילדים מיהרו לשתף פעולה וסחפו את אמותיהם להדביק, לקפל, לרשום ולצייר איתם. לאחר שיצרו פלקט צבעוני ומרשים במיוחד התפנו הנשים למעגל ריקודים שסחף את כולנו וכלל מופע סולו מתוק של אחת הילדות. משם המשכנו לנמל יפו לשייט ב"סירה הכחולה" לשם כוון אותנו הקפטן שהגיח מולנו מיד עם הגיענו לנמל. השייט היה מענג, לאורכו ליוו אותנו גדודי דגים מעופפים שגחו מדי כמה זמן מהמים למופע תעופה מרהיב. חזרנו למעגן 'מבסוטין' עד מאוד.

כמה נעים, כמה פשוט וכמה נפלא. לכאורה!  הלב נכמר למחשבה שטבילה בים ובכלל מראהו, גורמים להתרגשות כזו. הידיעה הברורה כשמש בצהרי אוגוסט שרק מפגש אנושי חופן את ה'אנטי דוט' לכל תחלואי  ה fake news , הפחד והשטנה, וההכרה המצערת כמה מסובך לייצר את המפגשים הללו כשכל הכוחות פועלים בכיוון ההפוך.

אז זהו שלא כולם!! מודה לכן ומתרגשת כ"כ לנוכח העשייה העקשנית, הסיזיפית, המדהימה והמרגשת של כל העושות במלאכה הקדושה הזו. משוכנעת שעל פי חוקי ה"כאוס", כך או אחרת למפגשים הללו יש השפעה אולי זוחלת, אבל מכריעה על המערכות הגדולות.

תודה על יום נפלא ומרגש. נתראה בימים הבאים, בשנים הבאות, "כן נרבה וכן נפרוץ…"

באהבה

כתבה: רונית טמיר

מודעות פרסומת