11.6.15

מעסרה

I am Adinda, I am from Holland and I live now for 3 months in Palestine. I am making a film about the hands of Palestine and I started to learn arabic. On a day in Tel Aviv I collected shelves at the beach to give my Palestinian family and friends. For me a symbol to bring the see to Palestine. By change we came in contact with an organization that brings Palestinian children to the see! The next day me and my sister accompanied. We played in the water and the beach and just stopped for moments to drink or eat watermelon. We danced and singed on the boat, although some where scared and seasick, had a nice lunch and a joyful bus ride back to Palestine. A day of fun! A day without worries. A day that looked so normal. Everyone was playing and laughing with each other; old and young, man and woman and Israeli with Palestinian. Could this be normal every day?

Written by: Adinda

***

מתנדבות ומתנדבים יקרים,

אנו מודות לכם על יום נפלא שהיינו בו יחד עם קבוצה שמחה ורבת גוונים.
המון תמונות ורגעים נצרבו בזיכרון של היום. משחקי החבל המתוח בחוף, בלוני הנקניקים הצבעוניים של נמר, הדבקה, השיר לארוס הטרי, הפירמידות אקרובלנסיות של נתן שהטריפו את הנערים, הנשים שישבו במים במשך שעות, נהנות מהאושר שנפל עליהן, וגם אין מה לעשות, הכח והעצב של אום חסן.
אום חסן מגיעה אלינו זו הפעם שניה או שלישית ותמיד מביאה עימה את הכח הנשי החזק שלה. שמשאיר אותנו נפעמות מהיכולת שלה לדבר בקול כל כך ברור וחזק על שאיפה לחיים של שלום, בעוד בנה נרקב בכלא הישראלי והיא ומשפחתה נאבקים לבקרו ומתוסכלים ממסלול היסורים הנורא.
הזעם והקושי מתערבבים בניסיון להביא איזה משב אויר אחר, חיוך, אחווה נשית, דיבור אחר, הקשבה.
וכן, אין מילים מול העוול הזועק, אלא חיבוק ובושה.
תודה מיוחדת למרים שיש על הסנדויצ'ים הטובים, לטובה וינשטיין על הפעלת הילדים ביצירות, ולעמירה שהצליחה להעביר מעגל נשים כמו שהיא אוהבת ויודעת.
רצינו שהכל פה יהיה שמח אבל המציאות חזקה ממשאלות לבנו.
למעשה אם הכל פה היה שמח לא היינו נדרשים למעשה הזה. אז בואו לא נטשטש.
עשינו את שלנו. הבאנו קצת אור וחיוך לנשים וילדים שחייהם קשים מאד. בגללנו.
וכל אחד חזר לביתו.
באמצע הים הופיע לפתע איש ואמר: אני יושב ורואה אתכם מרחוק ואני נפעם ומתרגש לראות את המפגש הזה, וחזר כמה וכמה פעמים בהתרגשות על דבריו… אולי הוא ההתחלה של המנהרה שבסופה… מי יודע?
***
To our ousland volunteers (Shosha, Andinda, Maria and boyfriend), and Greta Erik and Inee, thank you very much for coming, beeing with us. You were wonderfull. you can googlslate this mail and send your comments, pictures, etc.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s