16.8

עקבה
שמחות להודות לכםן על יום מרגש ושמח במיוחד אותו בילינו יחד עם הקבוצה הנחמדה מעקבה.
הקבוצה הגיעה אחרי דחיה של שנה עקב קשיים ביורוקרטיים ולכן בואם היה גם סוג של ניצחון על חוקי הכיבוש. בעזרתכם הנעימה והמשתתפת וכן בתוספת הנכבדה והעליזה ומעוררת מחשבות, של צעירי המכינה בעלת השם הארוך : המכינה הקדם צבאית גליל עליון מעין ברוך, שחלק מהשם שלה מטריד את אזנינו הרגישות, ובקיצור, סלט ישראלי מצוי אפשרו ליום זה להיות מעניין ושמח. גם הים תרם משלו לחגיגה. הילדים נהנו ונענו לגלים הסוחפים פעם אחרי פעם, בקול מצהלות ומשובה.
כן, היה לנו הכבוד והזכות לארח ילדים ואמהות החיים בכפר קטן ספוג טלטלות ומכאובי כיבוש, שלמרות הכל מצליח לקיים מעין שגרה שיש בה כבוד ורצון להתגבר ולצוף מעל. כך הכרנו את חאג' סאמי ומי שרצה יכול היה לשמוע את סיפורו הקשה ואת הבחירה הלא מובנת מעליה, להיות של איש שלום. בהסיעי את סמי למחסום בדרך חזרה הוא בקש שאמסור תודתו לכולכם. וגם דיבר על החששות העמוקים שהיו לו שמא יקרה משהו למי מהילדים ועל השמחה שיום כזה מביא.
כמה שאני אוהבת את הים!
החול החם
הגלים הקרירים שבאים והולכים
הצדפים וההפתעות שנפלטות אל החוף
והאופק הרחוק שאינו נגמר
אתמול, 16/8 יום רביעי, פתחתי את ליבי וחלקתי את הים שאני כה אוהבת עם קבוצת אנשים מדהימים
מהכפר עקבה שבצפון הבקעה, בהתנדבות במסגרת פרוייקט ״נשות הים (מן אל בחר)״ החברות גם במחסום ווטש.
המפגש של קירוב הלבבות בין שתי האוכלוסיות היה מרגש ומהנה, כשהגיעו אל חוף תל ברוך בתל אביב לאחר נסיעה ארוכה ומלאה ציפיות והתרגשות סיפרה אחת הנערות שלמרבית מהקבוצה זו תהיה הפעם הראשונה בחוף הים, ואפילו יותר מכך- בשטח שמעבר לגדר ההפרדה.
הגענו אל שפת המים, ולקח שניות ספורות עד שכולנו (מתנדבים והקבוצה) הסתערנו אל הים ילדים, נערות, אמהות ואפילו סבתות מבוגרות, השתוללנו צחקנו ובעיקר שמחנו יחד על המפגש החברי האוהב והמכבד שיצא לנו לחוות.
דיברנו, שיחקנו בכדור, ניגנו על דרבוקה, ולמדנו מילים חדשות בשפה שונה.
תוך כדי שאני במים, מחזיקה ילדה קטנטנה היושבת בתוך גלגל ים ומתנדנדת בגלים
אני מרימה את מבטי ומסתכלת על כולם.
כמה חיוכים
​כמה שמחה וצחוק
כמה חברות ואהבה באוויר
וכך ברגע, אני מבינה, שמהדברים הקטנים והפשוטים בחיים, ניתן ליצור ולראות אושר אמיתי.
כתבה: שירה רונן, בוגרת מכינה קדם צבאית גליל עליון מעין ברוך
מודעות פרסומת