19.6

דהריה

מתנדבות ומתנדבים יקרים ויקרות,
 
אנו מודות לכולכם על שהייתם איתנו ביום הזה. 
שני דברים שעלינו להשלים: אחד שאותו אי אפשר: תמונות כל כך יפות שצלמתי ובהן זוגות של מתנדבות וילדות בפוזות שלא יחזרו לעולם, אלא רק בדמיון והדבר השני הוא סיכום היום שאם לא יסוכם, כאילו לא היה.
שחזור קצר: היו שם עמוס שלימד סימולטני 4 ילדים לצלול ולשחות. במשך 3 שעות הם נאבקו במים ובמלח ולא הרפו והוא כמובן ללא לאות כמו שהוא יודע. רוני שלוותה את הילדה החמודה עם התלתלים, נעמי וקרוליין גם הן עם ילדות וילדים ואלה רק דוגמאות לדיאלוגים ימיים שפרחו באותו בוקר.
היתה קבוצה מה זה נחמדה והיה כיף להיות אתכם ואתם.
תודה מיוחדת לנאוה שעל הסנדויצ'ים, לעדה שמובילה לים, לאסתי שהפעילה בעזרת צבעים ומסיקה, ולכולכם.
מצפות לתגובות כתובות, לתמונות וכל דבר שעולה על דעתכם,
וכמובן נשמח לראותכם שנית,
תודה שטסתם מן-אל-בחר,
נשות הים
=============================
חברות לדרך
אני  כל כך שמחתי להצטרף אליכן וזהו  – נשביתי.
כל כך שמחתי להיות בחברת האמהות והילדים. נהניתי לראות את האמהות משתוללות עם גלגלי ים ומשחקות ומקשקשות ביניהן.  כולן יכולות להיות הבנות שלי והרגשתי שיש לנו שתי קבוצות ילדים – קטנים וגדולים.
פשוט היה כייף והתאהבתי בילדה שאיתה ביליתי כל הזמן ולא כל כך התייחסנו לסביבה. וואמיה(?) היתה מאושרת ולא רצתה לצאת מהמים והמשפט שלא אשכח אותו  נשאר לי בלב  :" נטלע באררה"( נצא  מחוץ לחבלים). לא יכולתי והייתי  קצת לא צייתנית כמוה .. רציתי שתהיה לה חוויה שכל הים שלה
אחזור בשבוע הבא
כתבה: רוני פרלמן
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s