22.6.11

קבוצה משכם

הבוקר התחיל באוירה נקיה. מרד הרוסים שעמד לפרוץ יום קודם שכך. באי הים הקבועים הבינו עם מי יש להם עסק, כאשר אנו במקום להשיב מלחמה השבנו שלום. כסאות ש"קנינו" בחוף לטובת הקבוצה שלנו, שימשו גם אותם והוציאו את האויר מהמפרשים. פתאום הפכנו לידידים. יש סיכוי שמחר יעזרו לנפח גלגלים….

הפתיחה הזאת נראית משונה אבל היא מהות הענין. אפשר לעשות שלום. עם כל אחד.

הים היה שקט אך מדוזי (פעם ראשונה השנה), הרחבנו את תחום הרחצה על ידי תוספת 10 מ' של חבל.

הקבוצה שהגיעה הייתה מורכבת ברובה מחמולה אחת: דור הסבים, ילדיהם ונכדיהם.

השאיפה לצאת מתחום החבל לתוך הים הגדול הייתה חזקה והגיונית. אפילו נשמעה האמירה "מה זה פה חווארה?", אך לצערנו יש מגבלה בטיחותית שאינה מאפשרת.. נשים בתלבושת מלאה וגברים נכנסו לים עם הגלגלים הגדולים ועם רצון לפרוץ. אחת מהן הקרויה אנרכיסטית, שלבטח הייתה מצטרפת ללא מצייתות אם הייתה יודעת על קיומן, פשוט לא ויתרה. אך הכל נעשה ברוח טובה ולווה בקריאת מציל מזהירה אחת.

קבוצת מתנדבות מפוארת שהשתתפה היום, עזרה בהכל, בראש גדול.

בהמשך עברנו למרכז הכדורגל של עות'מן, שמגיע לו באמת תודה גדולה על קבלת הפנים, הכל כך מאפשרת ופתוחה, שם אכלנו צהרים טעים של טלב. בהמשך היתה הפעלה של שרה ארנסון: סיפור סינבד המלח מתוך אגדות אלף לילה ולילה שהקריאה בערבית שוטפת, בהשראתו ציירו הילדים ים, שמים, בתים, כל אחד לפי יכולתו והרהורי ליבו.

בסוף היום היתה הפלגה מנמל יפו בסירה של אייל.

תודה למתנדבות היקרות: טלי, אורית, נעמי, נאוה, יעל, איוה ואודי על היום הנפלא ומקוות מאד להפגש אתכן/ה שוב. ותודה גדולה לשרה ארנסון על ההפעלה ולדרורה על הסנדויצ'ים  שנגמרו בשניות.

מאיתנו,

من البحر

צביה, רחל, רחלי, יעל והדס

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s