22.8

בורין 

رحلة مع دعاة السلام

كان يوما جميلا مليئا بالتفاؤل لقضاء وقت ممتع مع دعاة السلام الإسرائيليين على شواطئ البحر وفي المتنزهات والحدائق العامة.

صحيح أن ثمن تلك اللحظات الجميلة التي انتظرناها طويلا كان باهظا جدا حيث انتظرنا لساعات على المعبر الواقع شمال قلقيلية على صراخ الأطفال وبكاء الأمهات وقهر الآباء. قضيناها بلا أمل للخروج من تلك الضائقة التي كان أهم ما يميزها صراخ رجال الأمن بعبارة (ارجع لورا)  وكأن حياتنا هي رجوع للوراء وغير مسموح فيها السير للأمام حتى ولو من اجل التنزه.

المهم إن الحنقة والقهر المخزون في الصدور سرعان ما أذابته ابتسامات وتصرفات هؤلاء المتطوعين من الرجال والنساء الإسرائيليين الذين أعادوا البسمة لهؤلاء الأطفال على شاطئ البحر حيث كان برنامج الرحلة مع هؤلاء المتطوعين ممتع جدا وشيقا لدرجة أننا بادلناهم كل أطراف الحديث بدون تحفظ وان شعورنا تجاههم أنهم هم من يستحق ان يقدم له الشكر على تقوية وصنع السلام بين أبناء الشعبين الفلسطيني والإسرائيلي.

وكلمتي التي أوجهها للشعب الإسرائيلي : إن من يصنع السلام هم هؤلاء المتطوعون (راحيل وفريقها) الذين تركوا لدينا انطباعا وحب السلام وادخلوا الفرحة إلى قلوب أطفالنا وغيروا نظرتنا تجاه الشعب الآخر وتركوا لدينا ذكرى جميله لم ولن تنسى أبداً

نعم هؤلاء هم من يصنعون السلام وليس أشخاصا مثل ليبرمان الذي غالبا ما سيجلب للإسرائيليين الصواريخ الإيرانية إذا ما كان لأحقاده مكاناً في تلك البلد.

ماهر النجار

טיול עם פעילי שלום

זה היה יום מלא באופטימיות לבלות זמן איכות עם פעילי שלום ישראליים על חוף הים ובפארקים והגנים הציבוריים.

נכון שמחיר הרגעים היפים האלה להם חיכינו זמן רב היה כבד מאוד , שכן המתנו במשך שעות במעבר צפונית לקלקיליה וברקע צרחות ילדים, בכי אמהות והשפלה של אבות. המתנו שם ללא כל תקווה שנוכל לצאת מאותו מצב קשה. הדבר הבולט היו צעקותיהם של אנשי הביטחון "לכו לאחור" כאילו חיינו הם חזרה לאחור ואנו לא יכולים ללכת קדימה גם לא בשביל טיול קטן .

חשוב לציין שהחנק וההשפלה שאך לא מזמן מילאו את ליבנו הוחלפו אך מהרה בחיוכים ויחס מדהים מצד אותם מתנדבים גברים ונשים ישראלים שהשיבו את החיוך לאותם ילדים על חוף הים. תוכנית הטיול עם אותם מתנדבים הייתה מהנה מאוד ומעניינת. אנו חשים רצון להודות  להם, וכן מוקירים את הפעולות שלהם לחיזוק ועשיית שלום בין בני העם הפלסטיני והישראלי.

והנה כמה דברים שאני רוצה להגיד לציבור הישראלי: אותם מתנדבים (רחל ושאר אנשי הקבוצה) הם אלו שעושים שלום. הם הותירו בנו רושם רב, אהבה ושלום והכניסו שמחה בליבות ילדינו ושינו את תפיסתנו כלפי העם האחר והותירו לנו זיכרון יפה אותו לא נשכח לעולם. כן הם אלו שיוצרים שלום ולא אנשים כמו ליברמן שכל מה שהוא מבטיח לישראלים הם טילים איראניים. אין לשנאה זו מקום בחלקת אדמה זו.

מאהר נג'אר
תרגום לעברית: שחר עג'מי

***

בשבילי ובשביל חבר שלי זאת הפעם הראשונה בימי הים.

שמענו על החוויה המרגשת, על המשחק עם הילדים שפוגשים בפעם הראשונה את הים….

הגענו, וערכנו מעגל היכרות עם שאר המתנדבים, יש אווירה טובה, ה"קבועים" סיפרו שעקב חודש הרמאדן לא היו ימי ים כבר חודש, התפתחו געגועים.

ב-10:30 האוטובוס מגיע, מחליפים לבגד ים, שותים מים, מתמרחים, הכיוון- למים.

אנחנו מנסים למצוא את דרך התקשורת- לדבר עברית? אנגלית? הכל מלווה בתנועות ידיים והצבעות.

נכנסתי עם אבא והילדה שלו- היא עם אבוב סביבה, וחיוך עננננננננננננק. מגע ראשון עם המים, הטמפרטורה נעימה, אני הולכת ראשונה והם לאט לאט נכנסים- הילדה בוחנת את הסיטואציה החדשה.

והופ למים.

מתז של מים פוגע לי בראש, ואחריו מגיעים עוד- הילדים תפסו אותי בתור מטרה להשפרצות מים, אבל אני לא נשארת חייבת- מיד מחזירה…

עד שנכנעת (-:

מתחילים לדבר במים, העולמות המקבילים מוצאים נקודות מפגש. גיליתי עד כמה שאני לא מכירה את החיים שלהם מספיק, ועד כמה אני רוצה להכיר יותר.

היה פשוט כיף- כולם מקסימים, היה כיף להכיר ולבלות בים יחד 4 שעות. עושה טעם של עוד…

אני מודה על החוויה המיוחדת הזאת, על הדלת שהיא פתחה לי, ותמשיך לפתוח…

ענת סבר מתל חי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s