23.7

דורה , אזור חברון

תודתנו נתונה לכם על כל יום שאתןם באותים, בונותים צלניות, מנפחותים גלגלים, מקשיבותים להדרכה שלנו, לסיפור של הכפר. זה לא מובן מאליו. בשבילנו אתןם קרן אור גדולה מזהירה בתוך השמש החמה שעוטפת אותנו כל בוקר. הריפוד המשותף הזה הוא המפתח להצלחה, ולהרגשת השמחה והבטחון המפעפעת ושורה על היום.

וכך נהננו שוב, ביום ה-13 של עונה זו, מקבוצה נחמדה ביותר של אמהות וילדים מהכפר דורה, שהפך לעיירה. נרטבנו איתם, שחינו איתם, צחקנו איתם, שמענו אותן שרות ונהנות בכל החושים.

צבטה את הלב האם האחת, שנושאת את ילדה הרביעי, איך היא מגנה על שלושת ילדיה המתוקים הקטנים שלא יעונה להם כל רע ולאט לאט משחררת אותם לתוך הבלתי מוכר שנהפך לרטוב ומלוח ואף אל פי כן מטיב ונע ומניע, ואיך הילדים נהנים וצוחקים מאושר כלא מאמינים.
בצהרים הם צחקו ורקדו וסובבו סביבונים בקולי קולות עד שלא יכולנו לשמוע את החלומות של אמותיהם בחדר הסמוך. אבל אל דאגה, התאמצנו ושמענו ועמירה כתבה את זה כאן למטה. אין מה לעשות שמחה ועצב תמיד מהולים ביום הזה, ומלמדים אותנו שעור.

היום סיימו הצלניות שלנו את חייהן הקצרים. עונה וחצי שמשו אותנו בנאמנות. אללה ירחמו. מחר נחפש צל חדש ובוודאי נמצא,

לילדי הבקעה שיבואו אלינו מחר, אין צל.  זה קצת סמלי שבדיוק כשהם באים הצל הלך.

***

ולמען ההקשר ההיסטורי, נערבב קצת את ההווה ונזכור את מילותיו של מחמוד דרוויש: בתגובה מוקדמת לחוק הלאום  שעבר בדממה בימים אלה

***

תודה למיכל ודוד הנחמדים והנעימים והסביבונים המקפצים בכל מצב גם למי שלא יודע לסובב שום דבר. הם מסתובבים תמיד. על הרצפה, בחריצים, על הראש ועל המדף. מסתובבים, תודה לחנה על הסנדויצ'ים הטובים, ועל שהיתה כל היום הארוך כולל השייט עם בן זוגה, תודה גדולה ללובנה על התרגום במעגל הנשים. ותודה מראש למי שאמור/ה לכתוב את סיכום היום

נשמח לפגושכןם בהמשך, לתגובות, שאלות וכל מה שעולה, ותבואו לחפלת הסיום של השנה שעוד מעט נוציא לה הזמנה. תרשמו! 23.7 – ערב – פארק יפו

 

מעגל נשים
החדר התמלא מרוב הנשים. חלקן בנות משפחה, צעירות ומבוגרות יותר. 5 נשים ישראליות ולובנה המתרגמת היפואית. היינו 25 במעגל כאשר הילדים הכינו סביבונים וצהלו בחדר הסמוך.
כאשר יש יצוג רב לבנות משפחה, מובטח שיהיה שמייח ורעשני. הן תצחקנה מאסוסיאציות פרטיות ולא יהיה קל לרכז אותן. כך התחלנו.
מי היה בים אי פעם?

מתברר שאף אחת לא היתה בים התיכון. כולל אשה בת  57

יש תמיד את מעגל ההיכרות ולאחריו משחק הקלפים שבו כל אחת בוחרת קלף מצויר שמתחבר לה לחווית היום. ואז קולחים הסיפורים האישיים. בהתחלה הם לקוניים יותר ובהמשך אם אנו קשובות עולות המחשבות והרגשות שמעבר לתמונות השמש, הילד השוחה, זוג האוהבים…בהמשך תדברנה על מאזני צדק, תקשורת, שקט נפשי, תחושת מחנק…
לאחר שסיפרנו מין אחנא , הן ידעו בחלקן על מחסוםווטש. ואז שטפו הסיפורים על המחסומים, המגבילים את תנועתן בהקשר של עבודה, פספוס בחינות,  חשש לצאת ולהקלע לאובדן הזמן שבעיכובים, בחיפושים, ההשפלה שחוות. ומה על הפועלים שיוצאים בעוד לילה לעבודה וצריכים לעבור חוויות אלה כל יום. ומה לגבי חולים ואמהות עם ילדים ותינוקות… זה גורם להן   ויתור על יציאות בכלל. סיפרו על חיפושים בבתים בלילה, הפרעות לקיום תפילות שחר. ושוב דיברו על תחושת ההשפלה
צעירים לא נשואים אינם יכולים לבוא לעבוד בישראל. 90%  מביניהם מובטלים.
הן רצו לספר לנו עוד ועוד על חוויות אלה.

שאלנו לחלומותיהן.

נגישות להגיע לאל אקצא, ליפו, לחיפה,  לאדמות שהיו להם…
שלום שיאפשר להם את החופש…
שנבוא אליהן . חשבנו שכוונתן במשמעות של לחוות את תחושת הסגר שדיברו בו, אך לא. כוונתן שנבוא  להתארח אצלן.
בסוף הן רצו להצטרף לריקודי הילדים בחדר הסמוך.
סיימנו את המעגל וכמה נשים באו להודות על היד המושטת שלנו ועל הלב שאנו נותנות. על השמחה שראו בקרב המתנדבים בעזרה במים
…"לולא הם (המתנדבים) היינו טובעים"
חווית הים עזה אבל גם מכעיס שזו פעם אחת הן אמרו. והילדים לא יפסיקו לדבר על הים. ימים….ולבקש עוד.

הנחתה וערכה: עמירה; תרגמה: לובנה; כתבה: רחל;

***

כואב לי מאד ושמח מאד על המעט שבמעט שאנחנו יכולים לעשות! זוהי טיפונת בים התיכון… אנחנו יודעים/ות!
אבל, לראות את הילדים והילדות ואימותיהן, כ"כ פתוחים, כל כך מתמסרות, כל כך מחוייכים, כל כך נהינות.. זה אושר!!! שוב, יש  את הכאב על ההחמצה הגדולה, לקשר אנושי פשוט ומכבד, על הדיעות הקדומות, על הכוחנות וכו'.
 דוד ואני רוצים להביע את הערכתנו העצומה למובילות המפעל המקסים הזה! תודה שאיפשרתן לנו להשתתף!
מיכל גולדברג
תודה רבה לכל נשות מן אלבחר היקרות,
על הזדמנות בלתי רגילה למפגש מסוג אחר, לנתינה ועל האפשרות לטעת תקווה בין גלי הים.
היה כיף ומרגש, זו באמת היתה קבוצה נחמדה מאוד.
תודה על המייל והשיתוף לגבי הפעילות ביפו.
להתראות ועד הפעם הבאה,
איריס מנדל
נשים חזקות , מרימות סככות..
נשים שעושות
נשים יפות שרות ורוקדות
אמהות מסורות מגנות ומרפות…
ילדות צוחקות בין הגלים
תהחושה הטובה והבטוחה
נוצרת ככ בקלות בטיבעיות
רק הכרנו היום…
והלב מתמלא שימחה
והלב מתמלא כאב
ילי כהן
מודעות פרסומת