24.6

כפר תולת (1)

היה זה יום מפגשים מופלא.

המפגש הנעים והנינוח עם קבוצת מתנדבות ומתנדבים מקסימה, שרוח האחווה והנתינה פועמת עמוק בליבם ומביאה אותם לשפע עשייה ברוכה.

התרגשות הפגישה עם קבוצת אנשים יפים ושמחים בני הכפר תולת, שכבר בשניות הראשונות להיכרותנו, כשרק ירדו מהאוטובוס שהביא אותם מכפרם, שפעו חיוכים חמים וברכות לבביות ואף כיבדו אותנו בדברי מתיקה שהביאו מהבית.

באוויר הייתה תחושה של אהבה ממבט ראשון.

אז הגיע תורו של המפגש המסקרן מכולם, היכרות ראשונה של חלק מהילדים עם הים הגדול.

מדהים לראות את החשש והתדהמה מתחליפים במהרה , בתיווכם של המתנדבים ובני המשפחה, בפרץ שמחה והתלהבות מדבק.

וכך תוך דקות, צעדים הססניים הפכו לריצה משולהבת וניתורי שמחה.  בכי קטן של חרדה התגלגל לקריאות גיל והתלהבות אדירה.

היה נעים, מרגש ומעורר תקווה להעביר את שעות הבוקר ביחד ברחצה משותפת, משחק, חילופי מבטים ושיחות.

שמחה גדולה ללא גבולות שפה, מולדת או לאום.

תודה על הכל

כתבו: טלי שגיא ודינה אוסטרובסקי

פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַּי…
וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר
מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.

אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –
הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.
וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן

לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!

רחל

*********

עמירה:  ממעגלי השיח עם נשות נפת בית לחם ב 17/6 ואנשי תולת היום 24/6 יצאה פשוט שירה. הכל ציטוטים.

סיהם לא ידעה מה יש מעבר לחומה
מאז שנולדה.
היום לראשונה היא עברה אותה.
גילתה שזה נפלא שיש מי מאחורי החומה, שיודע עלינו ועוזר להגיע.
שגם כאן יש מי שחולמות ובזכותן אנו יכולים להגשים חלומות.

לבוא לים – כמו מתנת גבר לאשה.
אני רוצה לישון על הים.
ולא להתעורר.
איפה הגשר בזכותו יגיעו לכאן אנשים
מבלי שיסגרו.
שמחסומים לא יעצרו ילדים.
***
בחור ובחורה עומדים משני צידי הגשר.
תחריר(שם אשה) עפה בשמחה. היא בעננים.
קוסאי אומר שזה יום שאמור להיחרט בספר חייו.
וגם השמש היום היתה ברורה מתמיד. והוא אוהב דברים ברורים.
לעודאי היה חלום 25 שנה, לראות את הים. שעון החול אזל מהר, היום החלום התגשם.
פואד מעולם לא חלם שיעבור את המחסום והיום נהיה לו היום הגדול בחייו.
להביא  ילדים לימי הים, זה זורע בהם זרע של שלום. גורם להם להאמין בבני האדם.
האשה של פואד כמעט ובוכה. צדק ושלום היא מבקשת לשני העמים.

פליטים בכל העולם יום יבוא ויתאזרחו. ואנו, שהאדמה הזאת שייכת לנו, שלבוא לתל אביב זה לבוא למקום שהוא מדינתי, אך לים איננו יכולים להגיע.
ים אינו שייך לאדם פרטי.
זה מקום של שקט ורוגע.

לבוא לים עבורי זה השלום.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s