27.8

סוסיא ויאטא

הבוקר נפגשנו בחוף תל ברוך חמישה עשר מתנדבים והכנו את המקום ואת גלגלי הים והמחצלות  ובעשר וחצי הגיעו האורחים.

כרגיל הילדים מיהרו לים והתרגשו מאוד במפגש עם הקרירות של המים והמרחבים של הים. תמיד מחדש אני מתרגשת לראות את הילדים שמעולם לא היו בים ואפילו אימא אחת בת ארבעים סיפרה לי שזו לה פעם ראשונה. השמחה תמיד מלווה בכאב אצלי על כל מה שהכיבוש מונע מהפלסטינים כמו ללכת לים ששייך לכולנו וכל כך בסיסי שיהיה נגיש לכל תושבי פלסטין כמו לתושבי ישראל.

הילדים וההורים בילו בנעימים במים ואף הנשים הסכימו לבסוף לטבול עם הבגדים והתרגשו לא פחות מהילדים. כל המתנדבים הסתובבו בין האורחים עם חיוך גדול נהנים לראות את השמחה וההתרגשות. קייטי שבאה לחופשה בישראל מניו יורק אמרה לי שזאת באמת הפעילות הראשונה שהיא עושה נגד הכיבוש שגורמת לה רק הנאה וכך הרגשנו כולנו.

כרגיל רחל ועמירה וכל המארגנות דאגו גם לכריכים ולאבטיח ואפילו קרטיבים בסיום הטבילה בים. בשתיים כולם נסעו ליפו לארוחת צהריים ושייט בנמל יפו.

אין ספק שהרבה מאורחינו יזכרו וינצרו את היום הזה בליבם ואת המפגש עם הים והחול והעפיפונים שגם להם דאגו המתנדבות. הלוואי וירבו ימי כיף משותפים ושהכיבוש יסתיים ונוכל רק ליהנות ביחד מאוצרות הטבע של הארץ היפה הזו ולא נצטרך להיפרד בעצב כשבלבנו צער על כך שזו זכות כל כך נדירה וחד פעמית לפלסטינים.

כתבה: אירית הלפרין

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s