3.8

קבוצת נשים מג'וריש

קבוצת נשים היא מקרה חריג בפרוייקט שלנו שאמור לכלול בעיקר ילדים ואמהות כמלוות. וכחריג נלמד אותו ונסיק מסקנות. שפר מזלן והן חלפו את המחסום ללא הפרעה, והגיעו לחוף בשעה מוקדמת. הים היה רגוע ונעים להפליא. זה היה יכול להיות עבורם יום מושלם להנאה מים, אלא שאצה להן הדרך. רצו להספיק הרבה. ואנחנו לא היינו ערוכות לרצונות שלהן. רצו לראות את יפו! רצו אולי דברים נוספים. צודקות! תפתח ועדת בדיקה ליום הזה…

יתכן שלחלקכם היום לא ענה לציפיות, כי לא היו ילדים. אז תנו לעצמכם הזדמנות לבוא פעם אחרת. עד סוף אוגוסט אנחנו על החוף…

נודה כמובן לנינה על הסנדויצ'ים המקוריים והטעימים; לאיריס אשר על המנדלות הצבעוניות במועדון, לקרן שהיתה צריכה להתמודד עם 50 נשים במעגל ולאביר המתרגמת הנעימה והטובה; עוד נודה לאלאא וג'ודי על התמונות היפות, תוכלו לראות אותן בבלוג שהספקתי לעדכן וכאן למטה תודה ליהודית ויוסי על סיכום הים.

נשות הים

***

היה היום יום-ים עם נשות הכפר הפלסטיני ג׳וריש (דרומית-מזרחית משכם). באו כ-50 נשים מכל הגילים. את המארחים יצגו מיגוון של ותק וניסיון, גילים, אמונות, שפות ומגדרים…חוף תל-ברוך קיבל אותנו ברוחב-לב ובים שמח…המציל טוני שמר על כולנו בתשומת לב ובעין מיומנת. כשאחת האורחות תהתה לגבי הערבית הטובה שבפיו, הוא ענה לה שהוא אכן ערבי מנצרת…

כשראו את הים, האורחות שלפו את המכשירים הסלולריים והנציחו ותעדו את עצמן למולו. כניסתן למים לוותה בחששות, שהפכו בהדרגה לצהלות שימחה, צחוקים והשתובבויות. מים הושפרצו לכל כיוון, והעליצות הייתה רבה. גלגלי-ים צבעוניים, כדורים, משקפי שחיה ומשחות נגד שיזוף תרמו גם הם להצלחת האירוע. לקראת שעות הצהריים היו נשים אמיצות, בעיקר מהצעירות, שהעזו לוותר על הגלגל, לטבול את ראשן במים ולנסות לשחות.

לסיכום, יום של כף וקרוב לבבות,

שידווח ודאי גם לקרובים ולרחוקים. ברכות והוקרה לדור היוזמות, שנושאות את דגל השלום והסרת המחסומים  הפיזיים והנפשיים מזה עשור, למתנדבים הותיקים ולאלה מקרוב באו, וקריאות הידד לנשות הכפר ג׳וריש, על הנכונות לבוא, על פתיחות הלב, ועל התקווה המשותפת של כולנו לחיים של שיתוף ואחווה.

כתבו: יהודית ויוסי

 

מודעות פרסומת