5.7

קבוצה משכם – יום מס' 5

את שכם ( نابلس – נַאבְּלוּס) אין צורך להציג.  היא נזכרת לראשונה, כעיר מרכזית כבר בתקופה הכנענית.

אחד המיתוסים הידועים, הנוגע לעיר שכם, הוא פרשת דינה בבראשית ל"ד, המציג, בין השאר, אופציה מעניינת לפיתרון הסכסוך על הארץ. "תנו נא אותה לו לאישה  והתחתנו אותנו. ..ואיתנו תשבו  והארץ תהיה לפניכם, שבו וסחרוה והאחזו בה." ( 8-10 ). אומר חמור אבי שכם ליעקב "…יאותו לנו האנשים לשבת איתנו להיות לעם אחד…" (21-24)

ומהי עמדת המספר התנכי?
הטקסט התנכי לא רק שהוא בוחר לצדד בהתנהלותם של אנשי שכם, אלא מעצים את הפער בתיאור התנהלות הצדדים בסכסוך, ואת אשמתם של שמעון ולוי:
אנשי שכם באים ב"ברית מילה" עם יעקב ובניו. הם כורתים ברית, המתבטאת בהסרת עורלתם. ברית ארצית בין קהילות, המהדהדת את קדושת הברית האלוהית, ובעוד בשר הנימולים זוכר וכואב את מעשה הברית, מועלים שמעון ולוי בברית שכרתו "ויבואו אל העיר בטח ויהרגו כל זכר…בני יעקב באו על החללים ויבוזו העיר…" (25-29).

גינוי מעשיהם של האחים הוא גינוי לדורות. גם במרחק זמן, המאפשר שיקול דעת ופרספקטיבה על המעשה וגם בסיטואציה הרגישה של אב, הנפרד מבניו על ערש מותו, יעקב אינו חוסך מבניו את סלידתו, ומקלל אותם. (ברכת יעקב – בראשית מ"ט 5-7).

ומה אומר סיפור המעשה על  ימים אחרים, על  פזורי שמעון ולוי, שעדיין בתוכנו?

לקבוצה משכם חווית היציאה מהבית אינה זרה. רבים מהם אף יודעים לשחות.

הסככה התמלאה בצידניות עם מאכלים, כמו שיוצאים לפיקניק, או ים.

לצד הכניסה למים ישבו המבוגרים בחבורות, אכלו, שתו, ונירגלו, ובטבעיות שילמו עבור כורסאות הים שעליהם התיישבו.

צריבת המדוזות לא מנעה את הכניסה למים.

לקראת הצהרים, הצטרפו מדוזות רבות לקהל המתרחצים הנרגש, ואז נפתחה תחרות לא רשמית על שלייתן מהמים. כל מדוזה ש"זכתה" לצאת מהמים התקבלה בקריאות שמחה.
זה המקום לספר שצביה, שיודעת הכל על עולם החי והצומח, מספרת בכל פעם לקהל המעוניין, פרטים אינטימים על חיי המדוזה ושאיפותיה ביקום.

העלייה במפלס המדוזות והקרטיבים הצוננים, סימנו את סיומו של הפרק הרטוב והחולי לאותו בוקר.

רבים מהגברים, בעלי מקצועות חופשיים וחלקם דוברים עברית. הנשים, כולן בלבוש מסורתי, מכוסות מכף רגל עד ראש, דבר שלא מונע מהן להכנס למים ולהנות מהרחצה ולאחר מכן להתייבש ולהמשיך את היום בהנאה.

חבורה של גילאי 20 שהצליחה להגיע "למרות גילם המסוכן", מצאו עצמם משחקים בתופסת השפרצות, כילדים.

 *

לאחר ארוחת הצהרים במתנ"ס הערבי-יהודי ביפו, הופעלנו ע"י אורלי ובעזרה האדיבה של רימה, בתרגום לערבית. משחקי חברה לילדים. תחרות בין קבוצות והרבה עליזות.

המבוגרים צפו מן הצד, ולא לקחו חלק בתחרות, ואז הוצעה אפשרות לשייט מנמל יפו.

פיצול שיכול להיטיב לשני הצדדים.

הילדים המשיכו את הפעילות  ולאחריה הקשיבו בריכוז ובעניין רב לסיפור החלומות שמספרת טלי כוכבי. הם ציירו את חלומותיהם שלהם, וקיבלו במתנה את הספר על חלומות. והמבוגרים נהנו משייט שמראה את קו החוף של תל אביב, המסגדים, המלונות, ומי יודע איזה שאלות זה מעורר.

בין הבאים היום היה בחור, מוסכניק ששמח לשתף אותנו במכתב שכתב לאובמה עם הבחרו, ותשובה שקבל מהקונסוליה. הרבה מהשיחות נסבו על הרצון שלהם בשלום וחוסר האמונה שהוא אפשרי.

בוטאה תחושה שהמנהיגות של שני הצדדים לא מובילה לשום מקום טוב.

לאחר השייט, חזרנו, קבוצה קטנה מהמשתתפים בשייט, ברגל לאורך הטיילת החדשה של מדרון יפו וההנאה הייתה שלמה, למרות החום הגדול.

כתבו רוחלה ורחל, הקדימה ריקי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s