24.6

יעבד,

שמחה גדולה היתה לנו היום בים. יש כמה אומנמים שאינם באחריותינו והם חלק מהחיים. בונים סוכה חדשה למצילים, והטרקטור מטרטר וחופר, וגם האצות שבאו לבקר אותנו והזווית החדשה של הים שלא הורגלנו אליה, מצד שני מצאנו עצמנו בצד השני של הסוכה בתוך סככה מצלה ומשרה אווירה נעימה, ומה צריך עוד? אנו מודות לכןם מאד על היותכם עימנו, המתנדבים המוכרים והחדשים, על העזרה הרבה והמזדהה, על ההבנה של הצרכים שאפשרה את היום היפה שזכינו לחוות עם הקבוצה המקסימה מיעבד. אי אפשר היה שלא לראות את ההנאה שהם מפיקים מכל מה שזז. מהגלים, מהחול מכל החדש הזה שנחת עליהם. די מהר הם גילו שהים מלוח והדגים קצת מסריחים, והירוק חום הזה שצף במים לא מזיק, ולדעתי התעלמו מכל מה שלא לעניין.והם המשיכו להינות בארוחת הצהרים ולאחר מכן במועדון ביצירות היפות שיצרו עם תמי ואסתי שבאות כבר כמה שנים ומחוללות יופי במועדון, תודה לכן ולכולכם אחד אחת.
תודה מיוחדת לנינה שעל הסנדויצ'ים הטובים והטעימים // ליוסרא שמתרגמת במעגל נשים ומוסיפה המון מעצמה לפגישה // ליעל חיות שליוותה לשייט שלא התקיים ולקחה יוזמה בזמן הזה// והתנצלות על התבטאות לא נאותה במעגל מצידי שיבואו כל הימנים לים ויבלו יחד עם הקבוצה. מי יודע, אולי משהו ישתנה. אולי אנחנו בפתח של עידן חדש תקראו למטה את הסיכום של טל, ושל מעגל הנשים

††

image.png
IMG-2036.JPG

סיכום יום

מה יותר כיף מללכת עם בתי הבכורה ביום קיץ של תחילת חופש גדול לים?ללכת איתה ביום קיץ של תחילת חופש גדול ליום ים של מן אל באחר!הגם שאני גרה בתל אביב והים הוא חלק מחיי היומיום שלי, המעבר מהעיר אל חוף הים יש בו תמיד משהו מפעים ומפתיע. והיום זו היתה חוויה מיוחדת במינה. להתבונן בילדים, הילדות והאמהות המגיעים מיעבד – כפרם, אל החוף הבוקר ולהיות שם לצידם במפגש הראשוני שלהם עם הים היה מרגש, משובב ומרחיב לב. לצד התסכול המוכר של אי היכולת שלי לדבר איתם בשפתם היתה גם ההבנה הפשוטה שהתרגשות, פחד או שמחה לא זקוקים למלים. ועד שלא וידאנו שכל הילדים והילדות מתגברים על הפחד המוצדק מהים, ועד שלא קרנה על פניהם של כולם שמחה, לא נחה דעתי. כי אמנם, כמו שצביה תדרכה אותנו בבוקר, הכי חשוב שכולם יחזרו הביתה בשלום, אבל לי (ונדמה לי שרובנו שותפים להרגשה הזו) היה גם מאד חשוב שאף אחד לא יחזור הביתה מאוכזב.
אחרי יותר משעה במים קרא המציל במגפון: ״השלום פרץ בחוף תל-ברוך! השלום פרץ בחוף תל-ברוך!״ השלום אמנם לא פרץ, אבל לשעה קלה היינו במים כולנו – חבורת נערות בחופש גדול עם גלגלי ים בצבעים זוהרים מצד אחד, חבורה של נערים ונערות בחולצות ועם גלשנים צהובים וכחולים בקורס גלישה בצד שני, ובאמצע חבורה צבעונית של ילדים, ילדות ואמהות מכפר יעבד ומתנדבות ומתנדבים ששומרים עליהם ומשחקים איתם – שווים בפני הים שלא נשמע ולא מתכופף לחוקי האדם ושלאף אחד אין בעלות בלעדית עליו. 

כתבה: טל קולקה

יעבד-24.6 רביטה.jpg

מעגל נשים מנחות: רחל,  ועמירה ויוסרה מיפו המתרגמת

היום חברנו לנשים מיעבד, כפר שפעם ראשונה מגיע לימי הים שלנו. הנשים היו סקרניות מה אנו הולכות לדבר יחד…

זו היתה קבוצה קטנה . שאר הנשים חברו לפעילות הילדים.

לאחר הכרות ראשונה בינינו שיחקנו בקלפים עם תמונות, שהן התבקשו לספר דרכם על עצמן או על חווית היום. אנו תמיד מתפעלות מקלות ההתחברות לדמיון ולסמלים. האם זה משהו תרבותי פלסטיני? ישנם סמלים שיחזרו תמיד.

סוס ורוכבו מעוררים את תחושת החופש, הכח, והמרחבים הפתוחים ופ. שבמקור הגיעה ליעבד ממצרים, חולמת לעוף איתו. היום הזה חיבר אותה לתחושה זו.

חברתה בחרה את מנורת אלדין ודיברה על חלומה לחזור לאדמות שאבדו להם ולמציאות של טרום 48. במקור משפחתה מעכו ועדיין יש שם בני דודים. מילדות לא ביקרה שם.

ש. דיברה על סלידתה מאלימות והפחד ממלחמות.

ל. דיברה ברגש על יחסי גברים-נשים. אם אשה יודעת להחזיק גבר, הוא יתן לה הכל. יהיה אמיץ . ללא האשה הוא חסר יכולת.

קלף מלא אדום ואמרה בהתגוננות שאינה בוחרת באדום כדם. אוהבת את שלל הצבעים ומתנגדת לאלימות.

א. דיברה על האמהות שלה. שכל זמנה מוקדש לילדים. יש לה בן חולה מפרקים ודואגת עליו מפני נפילות ופגיעות ולכן לא מוציאה אותו. חוששת שיפגע. אין מקומות נגישים שם יכולה לקחת אותו. מי שתרם לה ידע ופרקטיקות לטפל בו אלו רופאים לזכויות אדם שבאו לכפר והדריכו אותה איך לעשות מסאג' לילד. כמוכן סיפרה שהרבה ילדים מרטיבים מפחד החיילים שחודרים לבתיהם בלילה.

קלף של איש ההולך זהיר ונחוש כאילו דורך על ביצים. מצליח באתגר. ומשיג. כך היא שוקלת את דרכיה ומציבה לה יעדים. הכל התאחר בחייה. נישאה מאוחר וילדה מאוחר.

קלף של אישה יולדת. מזדהה עם הסבל של לידה. לה יש 8 ילדים. (והיא גם מורה למדעים).

האחרונה במעגל היתה כל היום דבוקה לבנה שנרדם כעת על ברכיה. היא אוהבת חופש ושלום. הים הפחיד אותה וגם הילד פחד להכנס למים.

במהלך הסבב למדנו על לבוש הנשים הפלסטיניות: ליום כמו ימי הים חלקן באו מהודרות בלבושן. יוסרה המתרגמת הסבירה לנו שכך הן יוצאות לאירועים כמו מסיבות סופש, יציאות לארועים וכו. לכל אישה פלסטינית יש לפחות בגד אחד מהודר הרקום רקמה פלסטינית לחתונות. הן הסבירו שגם בביתן הן מחפשות הזדמנות ללבוש אלגנטי.

בסוף המעגל שאלנו על השכלה ותעסוקת נשים. הן ציינו שהשכלה כעת מאוד חשובה ורוב הצעירות לומדות לימודים גבוהים. מביניהן במעגל היו כמה מורות, אשת רופא ואמא לסטודנטית לרפואה. בן עו"ד שעובד בטיח בישראל. הנשים לא מוצאות פרנסה ונישאות מוקדם. הגברים יוצאים לעבודה מיד ומוותרים  על המקצועות שרכשו.

בחלק האחרון חלקנו את האני מאמין שלנו ומי אנחנו. היה להן מפתיע המקום שלנו כמתנגדות לממשלה ופועלות נגד הכיבוש.  ואז אחת מהן אמרה: כן אתן בוגדות בממשל שלכן בפעילותכן ואנו בוגדות ב"تطبيع" "הנורמליזציה" של הרשות שאוסרת על יחסים עם ישראלים.

אז אנו כאן ביחד בוגדות

הן ציינו שאנו כמוהן אמיצות, בקשו המשך שיתוף פעולה,
ספרו שהילדים שלהם מפחדים מהיהודים והיום כשהגיעו לים והיו איתנו אמרו שיש גם יהודים לא מפחידים…

—————————

اليوم كان تجربة مميزة جدًا، الفرقة الي استضافتها الجمعية كانت من قرية يعبد، تعرفت على اطفال بجيل 9 واكتر الي ولا مرة كانو بلبحرمن قبل، قسم منهم بلاول كانو كثير خايفين وقسم فاتو يركضو بس شافو الموجات (شجعان) 🙂 بس مع الوقت ومع مساعدة مجموعةالمتطوعين الرائعة الخوف تاعهم تلاشى وما كان بدهم يطلعو من البحر!!! 
كان  يوم كثير مؤثر وكثير مفرح وملان طاقات ايجابيةوملان ملااان أمل 🙂    

כתבה: רנא מטייבה