בורין

הבוקר הצטרפתי לקבוצה שבמשך שנים כל קיץ מגיעה לחוף הים בתל אביב במטרה נעלה לשמח ולארח משפחות מפלסטין בים בפעם הראשונה. היום הגיעו מהכפר בורין הנמצא בוואדי בין יצהר לברכה היושבים מעליהם. לפני הגעתם ישבנו במעגל ושמענו מהנשים, שמבקרות את הכפר ומכירות את האנשים,  מעט סיפורים על ההתמודדות היום יומית הקשה עם הנזקים, ההרס, האיומים וההפחדות מתושבי ההתנחלויות שעושים הכול בכדי למרר לתושבי הכפר את החיים ולגרש אותם מאדמתם. הסיפורים בלתי נתפסים, אצלי הם חיזקו את משמעות היום הזה והנתינה לפתח של תקווה.

לא חיכינו הרבה והאוטובוס הגיע, קבוצת נשים וילדים, מחייכים ושמחים יורדים אל החוף בפעם הראשונה. הילדים מיד רצים למים ואחריהם האימהות, קולות שמחה וצהלה של פעם ראשונה שקשה לתאר במילים. לראות אותם להתרגש אתם ולשמוח בשבילם זו חוויה עוצמתית ומרגשת ביותר.

התקשורת בינינו מידית, למרות המרחק והפער אין תחושה של זרות, אנחנו מגישים להם יד והם נענים ללא היסוס, החיבור הפיזי הזה של יד ביד עם חיוך כמו חיבוק גדול, מתעלה על כל המחסומים ומוכיח שזה אפשרי ונכון לחיות ביחד באהבה ושלום.

החוויה הפנימית של סוף היום  מורכבת, מצד אחד תחושת התסכול על המציאות הקיימת והידיעה שזו חוויה חד פעמית עבורם, מצד שני השמחה שאפשרנו להם לחוות יום של חופש.

הרצון, האמונה והתקווה לשינוי אמתי רק מתחזקים.

אני מברכת את היוזמה, את הפעילים והמתנדבים הרבים ומודה על ההזדמנות.

אפרת סלע

צילום: אפרת סלע

מעגל נשים

היום היתה קבוצה מיוחדת. אין לדעת אם אופי הקבוצה מתעצב ברוח ה"מפקדת" שמקימה אותה, או מהמיקום הגיאוגרפי מהן הגיעו הנשים, או מעקת הכיבוש עליהן...

היו בקבוצה נשים סקרניות, ערניות, מעוררות שיח ומגיבות עם כבוד לעצמן ואלינו. המעגל היה גדול (מעל 20 נשים) ולמרות הצפיפות אף אחת לא ויתרה על קולה והיתה הקשבה נפלאה.

תרם לכך גם התרגום המעולה של ספא יונס, שהקימה את המרכז המרשים "ארוס אל בחר" להעצמת נשים ביפו. היא ידעה איך לשאול את השאלות  ולאפשר את המרחב הבטוח לשיחה.

כמו שבתחילת הבוקר הן הרעיפו עלינו מגשי תאנים וסברס כך הן התחילו בשאלות ההיכרות אלינו: איפה נולדת, איפה המקום הזה, מאיפה הגיעו הורייך, בעקבות מה הגיעו לישראל... השאלות הורגשו כבאות ממקום סקרני שלא מוותר על ההבנה המורכבת של פיסת המציאות המשותפת לנו.

סיפורי החיים היו :

על בן משפחה שהאם הצליחה להחלים אותו כשמצבו היה נואש עי תפילות ו"מי זמזם" קדושים ממכה. (למדנו משהו חדש).

התייתמות מאב במלחמת ששת הימים.

הצער והשמחה שנמהלים ביום אחד של ים. שלא יכולים לבוא יותר...שהבן לא הגיע איתה...

השעון חול שאומר שאני מתבגרת ולא אספיק להגשים את חלומותי: ללמוד כמו ביתה באוניברסיטה..

אהבה שהרגישה היום בים איתנו הישראלים ובקשר למשפחתה

הצעירים בכפר שחשים חסרי תקווה ובלי עתיד. חנוקים מכל כוון

השחיתות הפושה ברשות ובשרותי הבריאות . צריך לשלם לרופא להקדים תור.

המתנחלים שגודעים את העצים ושורפים את מטעיהם.

אשה מבוגרת מספרת בהרחבה על ההתנכלויות לחלקתה הסמוכה להר ברכה. אינה יכולה לעבד את חלקתה בגלל המתנחלים האלימים. האחיין שלה הוכה ע"י המתנחלים. חודשיים שכב בבי"ח בישראל.  היא בוכה ומתרגשת וכולנו איתה...

לידה אשה מרשימה שבחרה בתמונת שמש. המצב צריך להיות בהיר לצד הזכויות שלנו . בהיר כשמש: להגיע לים. ללא מחסומים, ואישורים, ללא מצב שילד אחד בא והשני נשאר בבית. יש לשני העמים מנהיגים גרועים אבל חובה עלינו לשנות וגם עליכם!  אתם (היהודים) חוויתם סבל ודיכוי כמונו. לכן אתן יכולות להבין אותנו הלוואי והשמש תזרח!  כאן כולנו מחאנו לה כפיים. ושוב דומעות.

ואז ד. המנהיגה האמיצה של הקבוצה מראה קלף של בנדורות. ו אתנחתא קומית... אנו צוחקות. היא מספרת על גידולי הירקות שבהם משקיעה את מרצה. היא בחרה לגדלם במרכז הכפר בסמוך לביהס, כדי להתרחק משולי הכפר שם אורבות סכנות המתנחלים. מהתוצרת שלה היא מבשלת תבשילים שיצא שמם למרחוק, כמודל של חקלאות אורגנית ו SLOW FOOD. היתה גאה לספר שהוזמנה לכנס של SLOW FOOD  באיטליה בקרוב. יוזמה נוספת שעושה - היא משכירה את בית אמה לצעירים בנ"ל המתגוררים בכפר. וגם מארגנת טיולים....

ושוב אנו מדברות על דלתות פתוחות וסגורות ותפילה שהן יפתחו. כוס שחציה מלא ואנו בוחרות להסתכל על היש. ומבטיחות להן שנמשיך לגולל את האבן במעלה ההר. כפי שאנו עושות ולא לוותר למצב.

רק אז ספא תרגמה את ה"מי אנחנו" הנשים המביאות אותם לים.

ד. הודתה במילים חמות. הדגישה את האנושיות שהתלוותה בעשייה שלנו ובכך כבר עשינו שינוי בתחושת התסכול והמרירות, אפילו לזמן קצר.

תרגמה במעגל ספא יונס,  הנחתה ורשמה עמירה. בעזרת רישום ON LINE מדברי הנשים במעגל - גילי.

גילי צמחוני היא גם זו שדואגת שכל מעגל שיח נשים ילווה במתרגמת . מצליחה להביא אותן מצפון ומדרום וכך מתרחבת הקהילה המופלאה שלנו.

כתבה לנו ד', ראש הקבוצה לאחר שחזרו הביתה:

شكرا والف شكر على ها الرحله الرائعه  وعلى المجموعه اللطيفه الي كانوا ب انتظارنا ناس رائعين وقاموا بمساعدة الاطفال بشكل ممتاز وجميع المجموعه  مبسوطين   لكم جزيل الشكر - אלפי תודות על הטיול הנהר ועל הקבוצה הנחמדה שקבלה אותנו ועזרה לילדים באופן נהדר. הקבוצה מאד נהנתה ומודה לכם מאד.