.png)
סיכום יום: אספה פלד
כן, פעם ראשונה בים
ברגע מסוים במהלך הבוקר, פנתה אלי אחת המתנדבות והמארגנות הוותיקות של 'ימי הים' ואמרה לי, את כל הזמן צוחקת. זה נכון לגמרי. אומנם באתי להתנדב ולהשגיח על ילדים בים אבל מהרגע שהגיעו הילדים והאימהות אל חוף הים לא הפסקתי להתרגש, לצחוק ולחייך מכל הלב
כשהבנתי שאומנם באתי להתנדב להשגיח על ילדים בים אבל בעצם הייתי עדה ושותפה למימוש חלום שהיה עד רגע זה חלום בלתי מושג וכשהם מגיעים נרגשים עד מחנק, פושטים את בגדיהם, לובשים בגדי ים ורצים למים אני מתרגשת איתם חווה איתם חוויה ראשונית ומכוננת של הילדים ושל האימהות שלהם שמעולם לא ראו ים. מעולם לא דרכה כף רגלם בתוך הגלים. מעולם לא דרכה כף רגלם בתוך החול הלבן. פעם ראשונה שהם מורחים קרם הגנה מהשמש. פעם ראשונה שהם משחקים פריזבי בתוך המים. פעם ראשונה הם בתוך מצוף צבעוני. פעם ראשונה טובלים את ראשם בתוך המים, מתיזים מים, משתובבים ומתרגשים. פעם ראשונה שכל ילד או ילדה בתורם קראו בהתלהבות לאימא האישית שלו שתראה איך היא או הוא קופצים למים.
מאותו רגע לא הפסקתי לחייך. הלב נפתח לאימהות שלהם שחוששות מאוד מהים ומהמים ורק מסכימות לתת למים ללחך את כפות רגליהן החשופות. לאט לאט המתנדבות משכנעות אותן להיכנס והן מלוות אותן לתוך המים.
אני ניגשת לאחת האימהות, אישה צעירה, לבושה בבגדים ארוכים ועטופה בחג'אב על ראשה כמו שאר הנשים וגם לה זו פעם ראשונה בים. היא חוששת, רגליה רועדות, נותנת לי את ידה, ואני מעודדת אותה לעשות עוד כמה צעדים מהחוף לתוך המים. ומבלי שדיברתי את שפתה ומבלי שדיברה את שפתי, תקשרנו בשפת הלב האוניברסלית. היא לא מורידה את ידה מכף ידי ואוחזת בי בחוזקה. אני מראה לה שאני יכולה לעמוד בעוד כמה צעדים והיא מסכימה ואז הפתעה מסכימה לשים גלגל הצלה צבעוני סביבה. אחרי עוד זמן קצר היא מנסה לבקשתי להרים רגל אחת מקרקע המים ואחר כך את הרגל השנייה, היא עצמה לא מאמינה שהיא עשתה זאת ואני דוחפת אותה בתוך גלגל ההצלה ומשיטה אותה הלוך ושוב. היא פורצת בצחוק כמו ילדה קטנה. מתרגשת, עיניה נוצצות, קוראת לכל חברותיה שייראו אותה וכך מעודדת אותן לעבור שלב בפחד ולנסות להיכנס. כשאני רואה שהיא מרגישה בטוחה אני מעודדת אותה להיות בסתלבט אמתי ולהניח את ראשה לאחור על גלגל ההצלה ובמו עיניי ראיתי טרנספורמציה מתרחשת. אישה חדשה נולדה. שמחה. מחייכת לחיים, נוכחת בחייה ברגע זה. מאפשרת לעצמה התענגות של הרגע. מסתכלת לי לתוך העיניים בעיניה הנוצצות ואני מרגישה ושומעת קילומטרים של הודיה עמוקה שמעירה בתוכי משהו עמוק ורחוק של ראשוניות, תמימות, רצון לטוב. חברתי החדשה מרימה את ראשה ומנפנפת לילדיה שייראו אותה את אימא שלהם במים בתוך גלגל הצלה צבעוני, מרימה את רגליה ומשיטה את עצמה כשהיא חותרת עם כפות ידיה. אני מסתכלת על ילדיה הגאים בסופרוומן האישית שלהם, הם רצים אליה גם הם בגלגלי הצלה ושוב מרגישה עדה לחוויית חיים חדשה של שמחה טהורה.
לא ימין ולא שמאל, רק בני אדם. ילדים ככל הילדים, אימהות ככל האימהות. והים מכיל ומקבל את כולנו.
כולם, הילדים והאימהות ייזכרו לנצח את היום הזה שנסעו באוטובוס מהכפר בורקה שבשומרון לחוף תל אביב במסגרת 'ימי הים' שמארגנת קבוצת מתנדבים ומתנדבות מסורה שמביאה בכל שנה בחודשי הקיץ אימהות וילדים מהשטחים ליום כיף בתל אביב.
* צילום: אורנה נאור, צלמת רחוב
Commentaires