שיחק המזל והקבוצה הגיעה בשעה היעודה והים הכין עצמו כמגש, בשלווה ובנחת. מעגל כיסאות, גלגלים מנופחים, והרבה רצון טוב של כולנו, לעשות את היום לחוויה מהנה.
חווינו קבוצה משפחתית מאד (כולן אחיות או בנות דודות וילדיהן), חלקן היו איתנו לפני כשנתיים ושמחו לחזור שוב. סיפורי הכפר התערבבו בין גלי הים. כמה מהם חזרו הביתה כשחיינים לעתיד אחרי שעמוס שובר המסגרות העביר להם קורס מזורז, צדפים נאספו לשקיות, מים מלוחים חדרו לגרון ופנים התעוותו לשאלה מי שם מלח במים ומה עושים עם זה. מזל שהמדוזות החליטו לעבור לאפריקה השבוע.... הייתןם מתנדבות מקסימותים!
תודה מיוחדת לשושי על הסנדוויצ'ים המעולים; לגדי על הסיכום התמציתי; לעדי על ההפעלה שיצרה מוביילים מרחפים ויפים; ולמראם שתרגמה והשרתה מרוחה על כל מעגל הנשים.
נשמח לתגובות מכןם, לתמונות במידה וצולמו וכן לראותכםן בהמשך,
רחל
בשם נשות הים
היום הגיעו בני דודנו בזמן למרבה ההפתעה,כך שהיה להם כ 3 שעות להינות לראשונה ממנעמי הים.
ניפחנו עשרות גלגלי ים, הגשנו מים, כריכים ואבטיח ואילו קרחונים, אספנו אחריהם את האשפה ורדפנו אחריהם בין הגלים כדי שלא יטבעו.
הנשים הנעימו זמנם בשירה בלווי דרבוקה, כאשר תמי וגילי רוקדות איתם.
אנחנו מקווים כי הם נהנו ויזכרו את הישראלים לא רק כחיילים ומתנחלים.
להתראות בפעם הבאה.
גדי
Comments