בתיר

פעם ראשונה בים? ובכן, לא ממש. בשנים האחרונות אני גרה ליד הים ופוקדת אותו לא מעט. וגם בתקופות שלא.. מרגיעה אותי הידיעה שהוא שם.

מתי היתה הפעם הראשונה שהייתי בים? אני לא זוכרת בדיוק. הייתי קטנה. מי זוכר.

היום זכיתי לחוות את החוויה של להיות פעם ראשונה בים.

 שלוש בנות אוחזות בשתי ידי. שתיים בנות 19, אחת בת 11. זאת הפעם הראשונה שלהן הן לא יודעות את נפשן מרוב התרגשות. למים המלוחים והקרים יש פתאום הרגשה אחרת.

אני נכנסת בבטחה והן אחריי. טובלות לרגע, ומייד מתרחקות. משחררות לרגע את היד, ותופסות שוב. הן מפחדות אבל מוקסמות. ברור לי לגמרי. זה הים. אחת אומרת לשניה; "זאתי יודעת לשחות מעולה!", וכישורי השחייה המפוקפקים שלי פתאום מקבלים פרספקטיבה אחרת. תוך שעה הן כבר בפנים, עם כל הגוף ללא היסוסים. יסמין בת ה-11 מלמדת את אחיה הקטן איך להרים את הרגליים. שעה בים והיא מורה לשחייה. אני יודעת שהיא בחיים לא תשכח את הפעם הראשונה שלה בים.

לא חסרות אטרקציות לילדים (ולמבוגרים) שהגיעו: לאטרקציית משחקי כדור, רובי מים, משחק "שאט-בחר" (ים-יבשה) שארגנה אחת המתנדבות, גלגלי ים, מזרוני ים, אבטיח וארטיקים... מה לא היה שם.

ואטרקציה נוספת, שמספק החוף; צדפים. הכי פשוטים שיש, ככה יפים. כמה נשים מתיישבות ליד המזח, אוספות המוני צדפים לתוך שקיות. אחת הנשים אומרת שהיא תשים אותם בתוך קערה בסלון. נחמד לשמוע שתישאר לה מזכרת מהיום הזה.

אני גם לקחתי כמה צדפים. אבל הם נפלו לי מהכיס בדרך הביתה. איזה מזל יש לי שאני יכולה ללכת מחר לחוף ולאסוף לי אחרים. לא כולם יכולים.

נועה אושרוב