יריחו

אנו מודות לכןם על בואכןם להיות איתנו ביום הזה.

על הבילוי המשותף בחוף הים בזמן אי הידיעה. הרצון הטוב, השאיפה שנקיים את מצוות היום, העזרה בתכנונים החילופיים ובכלל על הכל. כמובן, מתנצלות על שהיום לא התקיים במתכונת הרגילה.

נשתף אתכם בידיעה ונספר שאכן, הקבוצה הגיעה ליפו (כמו הפרק ההפוך של סיינפלד). אכלה צהרים טובים. חשבה שהקפה לא מספיק חזק. קבלה הסבר על סדר היום וקצת עלינו, קצת על יפו, ועל המועדון.

משם חזרנו לחוף שחיכה לנו ועל כך נודה בגדול לג'מילה, איתי (החדש והנמרץ), וטוני ועמוס.

וכך בילינו בים את השעות הנפלאות של אחר הצהרים, כאשר המים חמים כמו פיפי נעים, והאור משתנה מצהוב לכתום ואדום והשמש משתקפת ועושה כתמי כסף. בקיצור, כמעט החלטנו לשנות את סדר היום....

היינו 9 ילדים ו8 מבוגרים פלסטינים ואנחנו שספרנו אותם כל הזמן והם נהנו מהים ומעמוס אחד שלוקח ילדים לעמוק ללמד אותם לשחות ומבסוט לגמרי. הילדים האמת היו למודי שחיה מהבריכה של יריחו.

ובכולנו הלב דאב על חבורת ילדים ואמהות שלא הגיעו מפסאיל מסיבותיהם הבלתי מוסברות.

ב6 אפס אפס הם יצאו מהים למקלחות והתיישבו על הדשא מול השמש השוקעת להקרנת בכורה. והיא נתנה אתמול מופע מזהיר. (גילתה לי שירי כשנסעו חזרה באוטובוס ליריחו).

אם מוחקים את כל הסב טקסט, היה יום אחר אבל מלמד ובסופו מהנה.

ג'מילה, من فضلك, תשלחי את התמונה שלנו עומדים על החוף בחבורה עליזה...

רחל

בשם נשות הים