.png)
אנו מודות לכםן על היותכןם איתנו ביום זה, האחרון לשנה זו.
תודה לכםן אחד אחת. הייתם מתנדבותים מקסימות. מרגש לפגוש כל יום ים מחדש א-נשים שמגיעים כל אחד ממקומו וחייו, ולרגע להפוך לחלק מהארוגה הזאת שאנחנו מבקשות לטפח. מבחינתנו כל אחד מכם הוא נס וממש לא מובן מאליו.
הדמעות של דניאל מלמטה עולות לרגע לשורה הזאת כדי להשתתף איתה ברגע האינטימי הזה, שבו אנו חוות מעשה אנושי על כל רבדיו העמוקים והכואבים, והיפים. הלוואי יהיו איתנו המונים. אינשאללה.
נהינינו מיום קולח. הכל התנהל לפי הספר. כיאה ליום אחרון שהפיק את הלקחים... ים, שמים, גלגלים, חיוכים. השינוי הפעם היה מספר רב של גברים שהגיע, אך בעזרת המציל ומתנדבים גברים הצלחנו לספק להם את מבוקשם לשחות בים הפתוח.
שמחנו לפגוש את המתנדבות הקבועות והחוזרות, ואת המתנדבים החדשים שלבטח יחזרו, או יקחו איתם משהו מהיום הזה.
נפרדנו מהמצילים, מלינגו ומהחוף והים. יחכו לנו שנה...
תודה גדולה לדינה על הסנדוויצ'ים המעולים. וזו הזדמנות להודות לנשות מחסום ווטש שמכינות בנאמנות רבה סנדוויצ'ים בכל עונה, (בזכותכן השמנו בשני קילו), 3 פעמים קיפק!; כן נודה לג'יימי ששמח את ילדי חברון בעזרת תרגילי יוגה משעשעים והוא כבר ממש חלק מאיתנו! ; ותודה לזההיה על העזרה בתרגום במעגל הנשים שהפעם עבר משיחה ליוגה שהעבירה אביטל. תודה! ווותודה גדולה במיוחד לטוני ומהראן, המצילים שלנו, שעשו לנו עונה נהדרת, בטוחה, ושלווה. فش زيكم بالعالم!!! באהבה.
להתראות בשנה הבאה,
רחל
בשם נשות הים
תודה רבה! נהנתי מאוד!
אני מצרפת את הסיכום כפי שהבטחתי.
נתראה בשנה הבאה,
***
מזל. מזל שבאתי. מזל שהספקתי. היום היה היום האחרון והשנה לא הספקתי לבוא לאף יום ים, ובסוף ממש ברגע האחרון השתבצתי בזכות אמא שלי ובאנו יחד.
החלק הכי קשה זה ההתחלה. וגם והסוף. באמצע בעיקר משחקים במים, ולמרות שחסרות מילים, גלגל ים, כדור, גלים זה דברים שמבינים. אבל בהתחלה, מה אומרים? איך מסתירים את הדמעות, את המבוכה, הסקרנות. אני ואמא שלי אחזנו ידיים בהתרגשות ורק חייכנו מתחת לכובעים.
ובסוף איך נפרדים, דווקא שם חסרות כל כך הרבה מילים. מתקלחים ומחליפים בגדים וכל אחד נוסע למקום אחר והמילה להתראות נשמעת משונה כל כך.
ים, שמש, חול, כובע, קרם הגנה, מים, כריכים עם שוקולד, שמשיות, כף ודלי לחול, קרטיבים ורודים, ופלחי מלון - הן מילים מסוג אחר. מילים שאני מקווה שיחרטו חזק בזיכרון ישאירו וטעם של עוד, של אפשרות לעתיד אחר, עתיד שבו נוכל לומר: "להתראות בקרוב!".
דניאל כהן לוי
Comments