יום מוזר עבר עלינו. היינו מתנדבותים רבותים על קבוצה של 45 אמהות, ילדים ושבאב. למזלנו הרבה מתנדבים גברים מה שאפשר לתת לשבאב מרחב יותר גדול של הים. הייתם מלאי שמחת חיים ורצון לעשות את היום להכי טוב שאפשר וחבל שקצרנו את הים. היו בכיף יכולים להיות עוד שעה במים. המשכנו לשייט בנמל יפו ולאחריו ארוחת צהרים, והאמת הם מאד מאד נהנו והודו על כל דבר. למעשה הפכנו את היום מהסדר הרגיל, כדי לרצות איזו בקשה שבסופו של דבר לא נענתה אבל כן יצאנו קצת מגדרנו להתאים לרצונם.
בהמשך יצאה הקבוצה לסיור ביפו העתיקה בליווי האחים גנבר מקבוץ יסעור שליוו אותם לאורך כל היום כולל השייט והסיור. היום היה חם והתוכנית מתישה אבל הקבוצה רצתה יותר ממה שאפשר הגוף. אחרי תפילה במסגד הגדול של יפו החליטו לחזור הביתה (17:15). נראה שיופיו ויחודיותו של המסגד הרגיעו את נפשם.
היום הזה גרם לנו, נשות הים, למחשבות שנצטרך לברר לעצמינו בעניין סדר היום והתכנים. וכן, כמה נכון לסטות מהשגרה. אחלה שאלות.

אנו מודות לכולכןם שהייתםן עימנו, על הרצון הטוב, ההזדהות, העזרה בכל דבר, בלעדיכןם זה לא היה אפשרי בכלל. עומר, רשמנו שהחסרת יום!
תודה מיוחדת: למירי נגלר על הסנדוויצ'ים הטעימים, לאחים יונתן ויובל נגלר על הכל (אחד דובר ערבית והשני מדריך טיולים, מה צריך יותר ביום כזה), לכל הגברים ששחו עם השבאב בים הגדול, לאורנה כמובן, ולמסגד הגדול והמנחם.
נשמח לתגובות, מחשבות, ובעיקר שתבואו שנית, שלישית , רביעית, עוד מעט מסיימות.
Comments