מי יודע מה יילד יום

ימים של אולי ים ימים של געגועים

ימים של אולי מי שנלקח ממנו מסתובב כאסיר בכלאו אולי מחר אולי מחר הזמן מזדמזם לו ונגרר אחרי עצמו שכשוך הגלים מלטף סלעים וחול ושאריות פלסטיק שאל כל עובר איפה אלה עם הצעיפים הקולות הצוהלים ובימבום הטבלה אנפה לבנה מתנשאת לה בחן דגדגה במקורה כנפיה לוחשת

לעצמה בלי מילים זהו הקיץ הם באים