.png)
אנו מודות לכןם על היותכםן עמנו ביום נפלא זה. זכינו! כולנו! הים, הגלים, הגלגלים, המצילים, הדוניא! שמחה כזאת לא נראתה מאז משהו עם השואבה. אי אפשר לפקשש את הג'הלינים. הילדים הקטנטנים מבינים את הגוף (אומרת ריקי), רק תוריד אותם על החול הם ירוצו בכל המהירות האפשרית ישר ובסיבובים, לא הולכים, רק רצים ואז במים כמו דגים שכאילו היו שם תמיד, צוללים, לוקחים גלים, לא מוותרים ובחייאת אללה מעולם לא ראו ים אפילו בתמונות. (אומרת עזיזה). היום הזה המאושר בחיי אמרה לה אחת הנשים. יותר מאושר מיום הנישואין. ולא נשאר לנו אלא לעמוד דוממותים והומותים בנפש מול האושר החד פעמי המתפרץ הזה. באופן מוזר צץ לו היום נרקיס ורוד שמקשט את התמונות ויוצר דימוי אלמודוברי לתפאורה הכללית. אז בואו נראה: הייתםן מתנדבותים מדהימותים: בואו נודה לכם בשמותיכם: לונה, צפרא, יהוא, שילה, איריס החדשה והנרגשת, נאוה, נועה, זהר, יורם ובתו, אתי, גברי, ורותי ומי שלא רשום יוסיף עצמו. היה באמת יום שדרש הרבה עיניים והרבה אלוהים כדי לצאת בשלום. אי אפשר שלא להקדיש פסקה לעזיזה ואגנס הנזירות המלאכיות בלבן ושחור האין והיאנג, שבלעדיהן כל זה לא היה קורה. כבר הרבה הרבה שנים הן מביאות מדי שנה קבוצות משבט הג'הלין, הפזורה שסביב ירושלים ומעלה אדומים. הפזורה שמפריעה למדינה להשלים את הכיבוש, ומוציאה אותה מדעתה. מיטב המוחות מחפשים דרכים להפרע מהם. אחרי שקצצו להם את מקורות המרעה ושמו אותם ליד הזבל או ליד המחצבה (כמו בקבוצה המדוברת. קסאראת=מחצבה לניסור אבנים (ויצירת אבק קבועה)), או ליד מקור מים מצחין .... עזיזה ואגנס (ובעבר אליסיה המקסימה) מקימות להן גני ילדים, מלמדות העצמת נשים, טיפולים רפואיים, נפשיים. חבל על מי שלא עשה עליהן סרט עד היום. עזיזה גם מתנדבת ברל"א מדי שבוע, וגם תרגמה בזמנו עבור האריתראים שהגיעו מסיני. הרוח הטובה שלה משרה על סביבותיה המון שקט ושמחה ויושר. הן עבורנו השראה גדולה. כל שנה היא מבהילה אותי בטלפון: השנה אני מביאה קבוצה קשה שעוד לא ראית כמוה. ואני נבהלת כשמבהילים אותי. ואז מגיעה קבוצה שמחה, צחקנית, בעלת תווי פנים נפלאים ביופיים, כולל נשים, שרק רוצות לרקוד ולשמוח.* סליחה שאני מאריכה, אבל הם סיפור אמיתי שצריך לספר אותו. כשאתם שומעים בתקשורת "המדינה שוב מנסה להרוס את חאן אל אחמר" מדובר באנשים האלה או קרוביהם בפזורה שגם תורם יגיע, מבחינת הכובש.
תודה מיוחדת למיקי פישר על הסנדוויצים הטובים; לנשים שהתאמצו על מוביילים צבעוניים לילדים שאין להם תקרה לתלות עליה אז הם הדביקו על הקיר של הרביטא...; לאתי על התמונות; ולעולם על האחלה של יום.
רחל בשם נשות הים
זו הילדה החמודה שאימצה אותי הבוקר אחד הדברים הכי יפים שיש פה הוא הים. כל שישי אני מאפשרת לעצמי זמן של בוקר לרוץ לאורכו. הוא תמיד שם עבורי שקט, סוער, כחול. הרבה חופים ריצה הפלגה הליכה שחיה טבילה הרבה זריחות ושקיעות כל כך מופלא ומובן מאליו אז זהו - שלא לא רחוק מאיתנו ישנם הרבה בני אדם, ילדים ובוגרים שבכל ימי חייהם לא ביקרו בים. הבוקר הייתי שותפה לפרויקט המופלא שדואג להפגיש בני אדם כמונו - פלסטינים - בעיקר נשים וילדים מיהודה ושומרון עם הים התיכון. הבוקר הייתה לי הזכות. נגעה עמוקות לליבי הילדה שאפה. עם גלגל צבעוני ועיניים נוצצות נכנסה שאפה למים כשהיא אוחזת. ליתר בטחון בשתי ידיי. קופצת בהתרגשות עם כל גל וגל וצוחקת צחוק מתגלגל. מופתעת מטעמם המלוח של המים. קצת אחרי הפסקת האבטיח וקצת לפני הפסקת הקרטיב שאפה שמטה את ידי והעיזה להיות לבדה עם הים היא והים והחופש זה לא פוסט פוליטי זה פוס… כתבה: רותי אלוני לביא
Comments